כולנו מקווים לסיים את מעגל החיים בשיבה טובה, אחרי חיים ארוכים ומספקים, אבל בסופו של דבר מדובר במשהו שהוא בלתי נמנע.
בתקופות קדומות היה נהוג בתרבויות רבות (למשל התרבות המצרים כמו גם התרבות הוויקינגית) לקבור את המת עם חפצי הערך שצבר.
היום, אנחנו מעדיפים את הקונספט שנקרא: 'ירושה'.
אך מסתבר שגם ירושות יכולות לחולל כאב ראש לא קטן.
מי הם היורשים על פי דין?
ברמת העיקרון יש שני מסלולי ירושה מרכזיים.
המסלול הראשון הוא מסלול הצוואה.
במידה והנפטר הותיר אחריו צוואה שמפרטת כיצד יש לחלק את העיזבון, הירושה תחולק על פי מה שנכתב בצוואה.
מאחר שהצוואה היא מסמך שמשקף את רצונו של המוריש יש לה מעמד חוקי קשיח והיא עוקפת כל סדר ירושה אחר (אותו נפרט בהמשך), כלומר רשאי המוריש, לחלק את רכושו איך ולמי שהוא מעוניין בכך.
בפועל הרבה מאוד אנשים הולכים לעולמם מבלי שהותירו צוואה ואז הירושה מתחלקת על פי סדר הירושה שקבע המחוקק שמדרג את היורשים על פי דין.
לאורך רוב ההיסטוריה סדר הירושה קבע שהבן הבכור זוכה בנתח הארי ובתקופות ותרבויות מסוימות בנות לא היו זכאיות לירושה, היום סדר הירושה, במדינת ישראל, הרבה יותר שוויוני.
הראשון בסדר הירושה הוא בן/בת הזוג של המנוח בזמן מותו – בן הזוג יורש את המטלטלין ואת המכונית, כמו גם חלק יחסי מהעיזבון על פי רמת הקרבה.
לב יורשי העיזבון הם צאצאי המנוח שעל פי חוק (כאשר אין צוואה) העיזבון אמור להתחלק ביניהם באופן שווה.
כאן חשוב לציין שהמונח 'צאצאים' מתייחס גם לצאצאים של צאצאים, אך חלוקת העיזבון נעשית על פי חלוקה לבתי אב.
כלומר, העיזבון מתחלק על פי מספר הילדים של המנוח ובמקרה שכל שאחד מאותם ילדים הלך לעולמו החלק היחסי שלו מתחלק בין צאצאיו.
קראו בהרחבה – עורך דין ירושה דרור הראל
מה קורה כאשר אדם הולך לעולמו בלי להותיר צאצאים?
על פי סדר הירושה כאשר אדם נפטר מבלי שהותיר צאצאים או בן זוג, הראשונים בתור לרשת אותו הם הוריו.
במידה וההורים אינם בחיים מי שיירש אותו הם האחים ואם אין אחים קרובים בדרגה רחוקה יותר.
במקרה ואדם נפטר כשהוא ערירי ללא יורשים העזבון שלו יעבור לרשות המדינה.
