בשנת 2005 נוסף לחוק 'שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות' (שבעצמו נחקק ב-1998) סעיף הקובע את החובה להנגשה תשתיות ומבנים המשמשים את הציבור לבעלי מוגבלויות.
כחלק מהחקיקה החדשה הוכנסו לחוק הגדרות המחייבים כל חניון של מוסד או עסק שמשמש לצרכים ציבוריים להקצות מספר מקומות חניה לבעלי מוגבלויות (נכים).
חלק ממארג סימון החניה הכללי
סימון מקומות חניה/סימון כבישים אינה פעולה טכנית, היא פעולה הנדסית הכרוכה בתכנון.
תכנון לא מקצועי או רשלני של מקומות חניה בחניון (כמו גם סימון חלקי או ויתור על סימון) יפגע בתפעול השוטף, יפגע במקסום החלל, יקשה על הלקוחות להתמצא ולאתר מקום חניה וכמובן ייצר קושי מהותי עבור נהגים בעלי מגבולויות.
לפיכך, נהוג לתכנן את חניות הנכים כחלק ממארג סימון החניה הכללי.
את חניות הנכים ימקמו בגישה הקלה, הקרובה והמהירה ביותר אל הקומה המסחרית או אל המעליות.
דגשים ייחודיים בסימון חניות נכים
מעבר לגישה הקלה אל העסק והמעליות יש עוד כמה דגשים חשובים בסימון חניות נכים.
הדגש החשוב הראשון, הוא שהתקן קובע שחניית נכה תהיה גדולה ורחבה יותר מחניה רגילה משום שהיא צריכה להשאיר מרווח צד למעבר של כיסה גלגלים.
חשוב שמי שאחראי על צביעת החניון שמתכנן ובהמשך מסמן את החניה בצבע (ושילוט נוסף) יהיה ער לעובדה הזו.
עניין חשוב נוסף שמומלץ להקפיד עליו כאשר מסמנים חניית נכים הוא הדגשה בצבע שונה כדי שאף נהג שאינו בעל מגבלות לא "יתבלבל" ויזהה את חניית הנכה כחנייה רגילה.
