אחד הדברים שמבדילים חתונה יהודית (או אזרחית) מחתונה קתולית זו העובדה שהיא הפיכה. למרות שביום חתונתם מרבית האנשים יישבעו שמדובר בחיבור נצחי, בפועל זה לא מה שתמיד קורה. על פי הסטטיסטיקה 1 מתוך 3 זוגות צפויים להתגרש.
במאמר קצר זה נסקור את העילות העיקריות לגירושין בישראל.
חשוב לזכור שכל הליך גירושין של בני זוג יהודיים בישראל, חייב לעבור דרך בית הדין הרבני, ובית דין רבני פועל במסגרת ההלכה ולכן יכול לאשר גירושין ולתת גט, רק כאשר יש עילה שמקובלת במסגרת ההלכה.
במציאות הישראלית המודרנית זה פחות טריוויאלי ממה שנהוג לחשוב.
בני זוג חילוניים שמעוניינים להתגרש מסיבה פרוזאית, עלולים למצוא את עצמם מול בית דין רבני שלא מקבל את הסיבה. אמנם, לרוב, הפרקטיקה של בתי הדין הרבניים מול זוגות חילוניים אינה כפיה של שלום בית (כאשר שני הצדדים מעוניינים להתגרש), ועדיין טוב להכיר את העילות הרשמיות, לפני שמגיעים לדיון ברבנות.
קראו בהרחבה – עורך דין משפחה יניב בוקר
עילות פיזיולוגיות
אם אחד מבני הזוג סובל מבעיה גופנית שאינה מאפשרת לו לממש את הנישואין. למשל, גבר שסובל מאין אונות או עקרות, או אישה שסובלת מעקרות.
אנחנו לא ניכנס פה לדיון הערכי, אך מבחינת ההלכה מדובר בעילה שמאפשרת התרת נישואין.
קראו גם: עורך דין משפחה וגירושין מומלץ
עילות התנהגות
התנהגות אלימה או אלימה מילולית, התעללות מכל סוג, סירוב לזון וסירוב ליחסי אישות (או כפיה בכוח של יחסי אישות). למעשה, את רוב העילות המקובלות בגירושין אפשר לתאר 'כעילות התנהגות' וזה כולל גם בגידות בין בני זוג ולפעמים אפילו שינוי באמונה, למשל כאשר בן זוג אחד חוזר בתשובה ובני הזוג מתקשים לחיות יחד.
להבדיל בין 'עילה' ל'סיבה'
כמו שציינו לכל גירושין יש סיבה ספציפית ובסופו של יום הסיבות המכריעות יהיו תמיד בתחום הרגשי ('אני לא רוצה להיות בקשר'), במונחים שלנו זה מובן לחלוטין, אך מבחינת בית הדין הרבני שכפוף להלכה זה לא מספיק.
הדיינים בבית הדין יכולים להזדהות עם מצבו הרגשי של הזוג, אך כדי שיוכלו להתיר את הנישואין ולהוציא גט הם חייבים להסתמך על 'עילה' מהסוג שהזכרנו לעיל.
